#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. מאלו מינים ניתן לצאת ידי חובת מצה, ומדוע אלו?	"כתיב &quot;לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot; רק מה שבא לידי חימוץ יוצאים בו משום מצה.<p dir=""rtl"">תנא דמתניתין אומר שיוצאים בחיטים ושעורים, כוסמין דהינו גולבא שהוא מין חיטים, ובשיפון הינו דישרא, ושיבולת שועל הינו שבילי תעלא שהם מיני שעורים, אבל באורז ודוחן לא, שהם אינם באים לידי חימוץ אלא לסירחון.</p><p dir=""rtl"">ריב&quot;נ סובר שאורז ודחון מקדימים להחמיץ, וחיבים עליהם משום חמץ, ויוצאים בהם יד&quot;ח בפסח, וכן קרמית דהינו שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא, וחייבת בחלה. </p>"	פסחים לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. המחהו וגמעו האם חיבים עליו משום חמץ והאם יוצאים בו יד&quot;ח מצה (ומה למדנו מכאן)?	"אם חמץ הוא ענוש כרת, אם מצה הוא אין אדם יוצא ידי חובתו בפסח.<p dir=""rtl"">[ש&quot;מ שיש דברים שאין יוצאים בהם בפסח וחייבים עליהם משום חמץ]</p>"	פסחים לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: 'יוצאין בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו <u>והכהנים בחלה ובתרומה</u> אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו' מאי קמ&quot;ל?	"דמאי - כיון דאי בעי מפקיר נכסי וחזי ליה ה&quot;נ חזי ליה.<p dir=""rtl"">במעשר ראשון שנטלה תרומתו - שהקדימו בשבלים ולא נטל תרומה גדולה וקמ&quot;ל שאינו צריך ליתן דכתיב &quot;והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר&quot; ולא גם תרומה גדולה.</p><p dir=""rtl"">ובמעשר שני והקדש שנפדו - אף שלא נתן את החומש, וקמ&quot;ל שאינו מעכב.</p><p dir=""rtl"">והכהנים בחלה ובתרומה - קמ&quot;ל דלא בעינן מצה השוה בכל.</p><p dir=""rtl"">אבל לא בטבל - אפ' דרבנן, כגון שנטעו בעציץ נקוב.</p><p dir=""rtl"">ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו - כשהקדימו בכרי, שאז מפריש גם תרומה גדולה כדכתיב &quot;מכל מתנותיכם תרימו וכו'&quot;</p><p dir=""rtl"">ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו - אף שנפדו אלא שלא נפדו כהלכתן במעש&quot;ש שפדאו על אסימון והקדש על הקרקע.</p>"	פסחים לה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: מנין שאין יוצאים יד&quot;ח מצה בטבל {אף שניטל ממנו חלק ממעשרותיו} ואליבא דמאן?	כתיב &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot; יצא זה שאין איסורו משום לא תאכל חמץ אלא משום טבל, וביאר רב ששת שקאי אליבא דר&quot;ש שסובר שאין איסור חל על איסור אבל לחכמים אין לדרוש כן, שיש כאן גם איסור חמץ, רבינא אמר שאפ' לרבנן רק מי שאיסורו משום לא תאכל חמץ בלבד וקשה עליו דלא כתיב בלבד.	פסחים לה:		
